פרידה חיה חיי שגרה: היא גרה עם בן זוגה הקבוע בבית קטן ועובדת כעורכת מילונים בהוצאה לאור. היא מנהלת רומן עם ליאור, העורך הראשי של ההוצאה, אך גם הרומן הזה אינו מצליח לשבור את שגרתה. היא אינה מסוגלת להיקשר לאף גבר בחייה, והדבר היחיד שמנחם אותה הוא מילים. אבנר הוא בן זוגה של פרידה. אהבתו אליה גוברת מיום ליום על אף שהיא אינה מסתירה את רצונה להתרחק ממנו. הוא מנסה בדרכים שונות להצית את הזוגיות שאורותיה כבו מזמן, ובעיקר כותב לה סיפורים קצרים, בתקווה כי המילים אולי יצליחו לחדור אל ליבה ויגרמו לה להתאהב בו מחדש. אל הסיפור נכנסת לפתע דמות שאין לשם. "האישה שמעולם לא", היא מכונה. האישה שמעולם לא אינה דמות בשר ודם, אך היא נוכחת כל העת, נכנסת ויוצאת כרוח רפאים מתוך קיר בסלון, ומנהלת מערכת יחסים ייחודית עם הסופר, אשר מנסה לסיים לכתוב את הסיפור של פרידה ואבנר. דרך שלוש דמויות, "רסיסים של אור שבור" חושף את הכמיהה הנצחית לחופש מצד אחד, ולחום ואינטימיות מצד שני. בין השורות נרקם מסע פנימי וחיצוני כאחד; מסע החבוי למעשה בכל אחת ואחד מאתנו. .